שמירה על חום קבוע: איך אנו מתמודדים עם ערפל ומים בחיממים תעשייתיים
אם אתם מתקינים חיממים באינפרא-אדום במרפסת או במקום חצי-חיצוני, אתם יודעים איזו בעיה זו יוצרת. יש שם לחות, טל בבוקר, ולפעמים גם סערות גשם – כל אלו פוגעים בציוד שלכם.
בלי תוכנית ברורה, הלחות חודרת לתוך החיממים. היא הורסת את החוטים החשמליים, גורמת לקצרים… ולפתע, החיממים היקרים שלכם הופכים להיות רק חלקי מתכת חסרי תועלת.
השקענו הרבה זמן במציאת דרכים למנוע זאת.
המאבק נגד הערפל
האם שמתם לב שהחיממים יכולים להפסיק להיות חמים? בדרך כלל זה קורה בגלל ערפל. אוויר חם ולח פוגע בצינורות הקוורץ הקרים, ונוצרת שכבה דקה של מים על הפני השטח. שכבה זו פועלת כמו “וילון”, שמפזר את החום במקום לאפשר לו להגיע אליכם.
כדי לפתור את זה, אנו משתמשים בציפויים הידרופוביים על החלק החיצוני של החיממים. אנו גם משנים את זרימת האוויר, כך שהפני השטח יישארו בטמפרטורה קבועה. המטרה היא לשמור על הפני השטח חמים מספיק, כך שנקודת הטל לא תגיע אליהם. ללא ערפל, ללא אובדן חום – רק חום קבוע.
מניעת חדירת מים
מים הם הדרך המהירה ביותר להרוס חיממים. זה ברור.
אנו מתמקדים בחללים שבהם החיממים נמצאים – בעיקר במקומות שבהם המסגרת נפגשת עם הטרמינלים החשמליים. אנו משתמשים בחומרי סיליקון עבים ובחיבורים אטומים, כדי למנוע מים מלחדור, בין אם מדובר בערפל קל או בצוותי ניקיון שמשתמשים במכשירי שטיפה.
אך יש טיפ חשוב: השתמשו במעגלי ניקוז בחוטים החשמליים. לא משנה כמה טובים החיבורים שלנו, אם המים יזרמו לאורך החוטים ויגיעו ישירות לטרמינלים, זה עדיין יפגע בחיממים. עשו מעט עיקול בחוטים לפני שהם נכנסים לחיממים, כך שהמים יזלו החוצה.
האיזון הנכון
זו החלק המאתגר. אם אתם סוגרים את החיממים יותר מדי חזק, הם לא יוכלו לנשום. החום יישאר בתוכם, וזה בדיוק מה שאתם לא רוצים כשאתם רוצים שהחיממים יעבדו בעוצמה מקסימלית.
לכן, אנו משתמשים במסגרות עם פתחי אוורור. הן נועדו לאפשר לרכיבים החשמליים להתקרר, ובו זמנית למנוע ממים לחדור לחלקים הרגישים של החיממים.
טיפ נוסף: אם אתם מתקינים את החיממים במקום צפוף, תנו להם מספיק מקום לנשום. אם הם יהיו לחוצים מדי, החיממים יכבו את עצמם כדי להגן על עצמם.