הסוד למניעת קריסת מחממים לחוץ בגשם
כשמנסים להגן על מחמם אינפרא-אדום שנמצא בחוץ מפני מים, רוב האנשים מתמקדים רק במעטפת החיצונית שלו. אך זה לא המקום שבו נוצרות הבעיות. הבעיה האמיתית נמצאת בנקודה שבה הכבל החשמלי נכנס לתוך המחמם.
חשבו על זה: המקום הזה חווה שינויי טמפרטורה קיצוניים – מקור קיצוני לטמפרטורות גבוהות מאוד. זה מחזור אכזרי שאף חומר לא יכול לעמוד בו.
למה רוב החומרי האטימה כשלים
רבים מהמחממים משתמשים בחומרי אטימה פשוטים כמו גומי או סיליקון זול. זה נשמע טוב על הנייר, אך חומרים אלו אינם יכולים לעמוד בחום הגבוה שנוצר מהמחמם. לבסוף, חומרי האטימה נהיים שבירים, והם נשברים. כשהאטימה נהרסת, הלחות יכולה לחדור פנימה. בעולם האמיתי, זה גורם לחמצון, לקצרים חשמליים, ולכך שהמחמם נהיה רק חפץ יקר שאין לו שימוש.
אנחנו עושים זאת אחרת. אנו משתמשים בחומרי אטימה איכותיים ובחומרים שמתכווצים עם החום, כך שהם נצמדים לכבל. אין שום פערים. זה יוצר אטימה טובה שנשארת במקומה גם כשהמחמם פועל בעוצמה מלאה.
הבעיה עם מחממים זולים
יש הרבה מחממים זולים שמשתמשים בחומרי אטימה פשוטים. הם עובדים טוב במחסנים עם שליטה בטמפרטורה, אך הם קורסים תחת לחץ תרמי אמיתי.
הבעיה היא שחוטי הנחושת וחומרי האטימה הזולים מתרחבים בקצבים שונים. כשהחוטים מתחממים, הם דוחפים את חומרי האטימה הצידה. זה יוצר פערים קטנים שדרכם יכולה לחדור הגשם או הטל. לכן, הרבה מחממים זולים נהרסים בדיוק בנקודות החיבור של הכבלים.
דבר אחד לזכור
יש פשרה. מכיוון שאנו יוצרים אטימה איכותית, המחמם נהיה קצת יותר קשיח. אי אפשר פשוט למתוח את הכבלים או לכופף אותם בזווית חדה ליד נקודות החיבור. אם עושים זאת, עלולה להיווצר סדק בחומרי האטימה. ודאו שיש מספיק מרווח לכבלים. תנו להם עיקול טבעי, והאטימה תישאר במקומה לשנים רבות.